גמרא
פירוש
תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ אאִי עַרְעָר דִּפְגַם מִשְׁפָּחָה גִּלּוּי מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ עַרְעָר דְּגַזְלָנוּתָא וְקָאָמְרִי בהָנֵי יָדְעִינַן בֵּיהּ דַּעֲבַד תְּשׁוּבָה.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
{רי״ף כתובות ט׳.}
{בבלי כתובות כב ע״א} אמר רבי זירא הא
{רי״ף כתובות ט׳:}
מילתא מר׳ אבא שמיעא לי ואי לאו ר׳ אבא דמן עכו שכחתיה שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכין [למכתב]1 במותב תלתה כחדא2 הוינא וחד ליתוהי. אמ׳3 רב נחמן ואי כתיב ביה בי-דינא תו לא צריך ודילמא בית דין חצוף הוא כדשמואל דאמר שמואל [שנים]4 שדנו דיניהם דין אלא שנקראו בית דין חצוף דכתיב ביה בי-דינא דרבנא אשי ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו דכתיב ביה אמר לן5 רבנא אשילקיומי ואמרנא6 ליה לרבנא אשי מהני שמעתתא שמעינן דלית הילכתא כשמואל דאמר שנים שדנו דיניהם דין:
{משנה כתובות ב:ה} מתני׳ האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא אשת איש והיא אומרת גרושה אני7 אינה נאמנת:
{בבלי כתובות כב ע״א} תנו רבנן אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה [פנויה]8 אני אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת ומעשה באשה אחת שהיתה גדולה9 בנואי10 ואמרי לה בנינוה11 וקפצו עליה בני אדם12 לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה את13 עצמה אמרו לה חכמים מה ראית אמרה להם בתחלה באו אלי בני אדם שאינן מהוגנין לי14 אמרתי15 להם מקודשת אני ועכשיו16 שבאו אלי בני אדם שהן17 מהוגנין לי18 עמדתי וקידשתי את עצמי וזו19 הלכה העלה ר׳ אחא שר הבירה לפני חכמים באושא ואמרו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת. בעא מיניה שמואל מרב אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו20 אמר ליה אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת תנא21 מיניה [ארבעין]22 זימנין ואפילו הכי לא עביד שמואל עובדא23 בנפשיה.
{רי״ף כתובות י׳.}
{משנה כתובות ב:ה} מתני׳ האשה שאמרה24 נשביתי וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שנשבית25 והיא אומרת טהורה אני אינה נאמנת ואם משנישאת באו עדים הרי זו לא תצא:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
{רי״ף כתובות ט׳:}
מילתא מר׳ אבא שמיעא לי ואי לאו ר׳ אבא דמן עכו שכחתיה שלשה שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכין [למכתב]1 במותב תלתה כחדא2 הוינא וחד ליתוהי. אמ׳3 רב נחמן ואי כתיב ביה בי-דינא תו לא צריך ודילמא בית דין חצוף הוא כדשמואל דאמר שמואל [שנים]4 שדנו דיניהם דין אלא שנקראו בית דין חצוף דכתיב ביה בי-דינא דרבנא אשי ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו דכתיב ביה אמר לן5 רבנא אשי
{רי״ף כתובות י׳.}
הערות
1 למכתב: כ״י נ , גירונה, דפוסים, ר״ח. כ״י בהמ״ל 695 : ״לכתוב״.
2 כחדא: וכן ברי״ף סנהדרין פרק ג (ח ע״ב); רמב״ם יבום ד:ל. חסר בכ״י נ , גירונה, ר״ח.
3 אמ׳: גירונה, דפוסים: ואמר .
4 שנים: כ״י נ , גירונה, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״שניהם״.
5 לן: כ״י נ , גירונה: ״לנא״.
6 ואמרנא: גירונה, דפוסים: ״ואמינא״.
7 והיא אומרת גרושה אני: וכן ברמב״ם פיהמ״ש. חסר בכ״י נ . דפוסים: ואמרה גרושה אני .
8 פנויה: כ״י נ , דפוסים: ״פנויה״ כבר״ח, וכן ברא״ש וכן רמב״ם היל׳ אישות ט:לא. כ״י בהמ״ל 695 : ״גרושה״, וכן ברמב״ם היל׳ גירושין (יב:א).
9 שהיתה גדולה: כ״י נ : ״גדולה שהיתה״. גירונה: ״גדולה שהיתה גדולה״.
10 בנואי: כ״י נ , גירונה, דפוסים: ״בנוי״.
11 ואמרי לה בנינוה: וכן כ״י נ . חסר בדפוסים, ר״ח.
12 בני אדם: גירונה: ״בני אדם שאינן מהוגנין״, כבהמשך כאן.
13 את: חסר בדפוסים, ר״ח.
14 לי: חסר בכ״י נ , גירונה.
15 אמרתי: כ״י נ : ״ואמרתי״.
16 ועכשיו: דפוסים: עכשיו .
17 שהן: חסר בדפוסים.
18 לי: חסר ב-גי .
19 וזו: גי : ״וזו היא״.
20 אני מהו: חסר בגירונה.
21 תנא: דפוס קושטא : תניא .
22 ארבעין: גי , כ״י נ , גירונה, דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״ארבעה״.
23 עביד שמואל עובדא: כ״י נ , גרונה: ״עבד עובדא שמואל״.
24 האשה שאמרה: כ״י נ , דפוסים: ״אמרה״.
25 שנשבית: דפוסים: דנשבית .
הערות
Gemara
Peirush